בלוג

היום שבו החלטתי שאני לא מפחדת יותר מהמחשבות על -״מה יהיה״!
לפני קצת יותר משמונה שנים, הבת הגדולה שלי אובחנה על הספקטרום האוטיסטי.

למרות העובדה שאני זאת שזיהיתי את ה״בעיה״ , למרות שאני הייתי זאת שלקחה אותה לאיבחונים, הרגע שבו מודיעים לך שהבת שלך, בת ה-3, הדבר המתוק הזה היא “אוטיסטית”.

זה שבר לי את הלב, עברתי בבכי שלושה שבועות, בלי שום יכולת לתפקד וכל הזמן.
רק שאלתי את עצמי: ״למה?״, ״למה זה קרה דווקא לי?״, ״מה יהיה עכשיו?״, ו-״מה יהיה בעתיד?״, ועוד שאלות רבות ומיותרות שלא היו להן תשובות.

ואז פגישה אחת עם אישה מיוחדת וחשובה מאוד בחיי שינתה את הכול.

אחרי שיחה של שעה איתה , הבנתי שאף אחד לא יכול לספק לי תשובות!

הבנתי שאלה החיים שלי עכשיו ומכאן והלאה אני הולכת להתנהל במתכונת הבאה:

מתכננים את היום הקרוב, את השבוע הקרוב וככה מגיעים לחודש , לשנה, לעשור!

אני לא מתכננת שנה קדימה, כי אני באמת לא יודעת מה יהיה!!
בכל רגע נתון אני משתדלת לראות משהו יפה, אם אי אפשר לצאת מהבית ולהנות מהאביב שבחוץ, אני אביא לי פרחים הביתה.
אם אי אפשר לטוס כרגע לחו״ל – אארגן את כל התמונות שלנו מהטיולים האחרונים לאלבום ואזמין ספרים יפים על ערים ומדינות יפות ויחד עם הילדים אשב לדפדף.